נקדים להרצאתנו על התורה המסורתית של ההיקשים את הדברים היפים , שכתב שופנהו י אר , במילואים לספר הראשון של 'העולם כרצון . 'וכדימוי על תורת ההיקשים . 'ההיקש הוא פעולה של תבונתנו , אשר על ידיה נוצר , מתוך ההשוואה של שני משפטים , משפט שלישי , בלי שנסתמך על ידיעה לקוחה ממקור אחר . התנאי לכך הוא , ששני המשפטים יהיה להם מושג אחד משותף : שאם לא כן היו המשפטים זרים זה לזה וללא כל שותפות . אך כשתנאי זה מתמלא , נעשים שני המשפטים אבא ואמא לילד שיש לו משהו משניהם . ביצוע זה אינו פעולה שרירותית , אלא פעולתה של התבונה , אשר , בהתבוננה במשפטים כאלה , מבצעת את הפעולה מעצמה , לפי חוקיה היא ; מבחינה זו ההיקש הוא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי , ולכן משועבד לכללים החמורים ביותר . דרך אגב נשאלת השאלה , אם נודע לו למקיש על ידי המשפט הנוצר מחדש משהו חדש באמת , שלא ידע אותו קודם —?חדש סתם לא , אך חדש כביכול . מה שנודע לו , היה כלול במה שהוא ידע , לכן הוא ידע את זה במובלע . אך הוא לא ידע , שהוא ידע את זה , ודומה הדבר למי שיש לו רכוש , אך אינו יורע שיש לו ; ולכן כמוהו כמי שאין לו . כלומר : קודם ידע במובלע בלבד , ועתה...
אל הספר