עד כאן הגדרנו את יחסי המשפטים הסובלים זה את זה ושאינם סובלים זה את זה , בלי שניתן את דעתנו על התוכן של המושגים הבונים את המשפטים . התחשבנו במבנה הצורני של המשפטים בלבד ולא במושגים המופיעים בתוכם . בולצאנו חקר תורת' ) המדע / כרך ב , 154 § ואילך ) יחסי משפטים במתחשב במושגים המופיעים בתוכם . כדי להבין את תורתו , נקדים ונאמר , כי בולצאנו היה במאה הי"ט הראשון , שהכניס במפורש את המשתנים לתורת המשפטים בסעיף , 147 כרך ב , של ספרו הוא קובע : משפט במלוא מובנה של המלה הוא תמיד או אמיתי או בטל , ואין אפשרות שלישית . אולם יש מספר רב של משפטים במובן הדקדוקי , שאינם אמיתיים או בטלים , אלא פעמים הם אמיתיים ופעמים בטלים . משל : 'הפרח הזה הוא בעל ריח . 'נעים בולצאנו היה הראשון , שהכיר שהצירוף הזה , הנבנה על ידי השם 'פרח' ביחד עם הכינוי הרומז , 'הזה' דורש לפרשו כמשתנה המקבל את פירושו לא מתוך ההוראה הלשונית של הצירוף הפרח , 'הזה אלא על ידי שמתווספת רמיזה ממשית אל השם הלשוני , והרמיזה הממשית הזאת , המפרשת את הביטוי 'הפרח , 'הזה היא היא הנוטלת את הביטוי , שהיה ער עתה משפט מבחינה דקדוקית בלבד , ומשלימתו לירי...
אל הספר