לשם מה מחקרים אלה ? אני מודע היטב לחוסר הבהירות שבו לוקים השרטוטים המקדמיים שהצגתי , חוסר בהירות שעלול בהחלט לחרוץ את גורל החקירות המפורטות שאמורות לבוא בעקבותיהם . מאה פעם שניתי כי ההיסטוריה של המאות האחרונות בחברות המערביות אינה מעידה על משחק כוח דכאני במהותו . טענתי בזכות הוצאת מושג זה מן הדיון תוך התעלמות לכאורה מסוג של ביקורת רדיקלית הרבה יותר שהוצגה מכיוון אחר : ביקורת שהושמעה במישור התיאוריה של התשוקה . אחרי הכול , הטענה שהמין אינו "מדוכא" אינה כה חדשה . זה זמן רב שהפסיכואנליטיקאים טוענים אותה . הם גינו את דימוי המנגנון הפשטני שממהר לעלות ברוחנו כשאנו מדברים על דיכוי ; רעיון האנרגיה המורדת שאותה יש כביכול להחניק נראה להם לא מספק כאמצעי לפענוח האופן שבו התשוקה והכוח מעוצבים זה באמצעות זה ; הם הניחו שהקשר ביניהם נמצא במישור מורכב וראשוני יותר מאשר אותו משחק בין אנרגיה פראית , טבעית וחיה , שמטפסת תמיד מלמטה , ובין סדר שמנסה לעצור בעדה מלמעלה ; דימוי התשוקה המדוכאת אינו נכון , מן הסיבה הפשוטה שהחוק הוא זה שמכונן את התשוקה ואת החסר שעליו היא מושתתת . יחס הכוח כבר יימצא מאליו במקום שב...
אל הספר