זמן רב נשאנו , כך אומרים , בעולו של משטר ויקטוריאני , ועודנו נתונים בו . המתחסדת האימפריאלית מוסיפה להתנוסס על דגלה של מיניותנו - עצורה , אילמת , צבועה . בראשית המאה ה 17 רווחה עדיין , כך אומרים , כנות מסוימת . הפרקטיקות לא ביקשו כלל להתעטף בסודיות ; המלים נאמרו ללא התחמקות יתרה , והדברים - בלי עודף תחפושות . הורגשה קרבה סובלנית כלפי המגונה . הכללים של הגס , של השפל , של הלא מהוגן היו רופפים מאוד בהשוואה לאלה של המאה ה : 19 מחוות בוטות , דיבורים חסרי בושה , חילול כללי המוסר לעין כול , איברים מוצגים לראווה ומתערבים זה בזה על נקלה , ילדים מביני עניין רצים ללא בושה ומבלי לעורר מהומה בין צחוקי המבוגרים . הגוף 'פרש את . 'נוצותיו על אור צהריים זה ירדו דמדומים מהירים , עד ללילות החדגוניים של הבורגנות הוויקטוריאנית . המיניות נכלאת אז בתשומת לב רבה . היא מחליפה את מקום מושבה . המשפחה הזוגית מפקיעה אותה לעצמה ומטמיעה אותה כל כולה לתוך הרצינות של פעולות הרבייה . הזוג הלגיטימי , המעמיד צאצאים , מכתיב את החוק . הוא כופה את עצמו כדגם , מקנה משנה תוקף לנורמה , מחזיק באמת , ושומר לעצמו את הזכות לדבר...
אל הספר