המפגש בין החרדות הפנימיות לקול הגלוי של הסביבה מוסיף על אי השקט של הורי תאומים . הצורך האיךסופי להגיב ולענות לקול הסביבה הוא ללא ספק גורם מעייף ושוחק . אך אל מי באמת מדברים , כשמגיבים לסביבה ל לרוב רואה הסביבה שניים שהם אחד , או מבטאת תפיסות לא נכונות לגבי תאומים . '' שיתרגלו שכל ילד הוא שלם ולא , "חצי רטן אחד האבות . כאשר מגיבים לסביבה , מופנה המסר בראש וראשונה אל הילד התאום . הילד זקוק ורוצה לשמוע מהוריו שוב ושוב שהוא אחד ויחיד , שלם ומיוחד , ותאום . אמירה חוזרת זו מחזקת בתוכו את המסר , ובעיקר בונה ומפנימה את המסר לעתיד ואת יכולת התגובה העצמית לסביבה , כשיגדל ויעמוד בעצמו בפני אותן התגובות . באורח פלא "הצהרה" חוזרת ונשנית זו של הורה באוזני ילדו , אל מול קריאת התיגר הסביבתית , מתגלה מהר מאוד כניצול הזדמנות חיובית להורים ולילדים כאחד . " בזכות הינדנוד של האנשים בקיבוץ כל אימת שטיילתי רק עם אחד , למדתי להגיד לעצמי ולכל אחד מהילדים בנפרד כמה כל אחד הוא שלם . אלמלא המפגשים הללו בחוץ , ייתכן שלא הייתי זוכה להגיד משפט זה בצורות שונות ברגעים שונים , והייתי חושבת בטעות שזה ברור לילדים - גם אם...
אל הספר