בתקופה האדיפלית מתפתחים תהליכי החשיבה . פיאז'ה , אבי תורת הפסיכולוגיה השכלית ( הקוגניטיבית , ( היה הראשון שהבחין בין מאפייני החשיבה בתקופה הטרום אדיפלית ( החשיבה הקדם אופרציונלית ) לבין החשיבה האופרציונלית של ילדים פוסט אדיפליים ( גילאי ארבע עד שש שנים לערך . ( התקופה הטרום אופרציונלית עשירה בדפוסים אנימיסטיים ואגוצנטריים . ילדים בגיל שלוש עד ארבע שנים נוטים לבחון את התופעות סביבם ולהבינן במונחי תכונותיהם הם ובראייה שלהם את עצמם במרכז . כל אירוע מפורש ומתורגם דרך סוג התבוננות זה . עדיין מועטה היכולת להבין את מניעי האחר כעומדים מובחנים בפני עצמם . בגילים אלה נוטים ילדים להסביר לעצמם מצבים , כמו מכה מהשולחן או מהדלת , כמעשה מכוון של השולחן נגדם . ניסיון של ילד אחר להתערב במשחק שלהם יגרור בעקבותיו פגיעה פיסית בילד , מבלי שיוכלו להבין את מהות הנזק או הכאב שגרמו לאחר . כאבו של הילד הטרום אדיפלי הוא מרכזי ובלעדי , ואין יחס סימטרי לכאבו של הזולת : על הסביבה להבין אותי , אך אני איני יכול עדיין להבין את סביבתי אלא מנקודת מבטי שלי . ראייה אגוצנטרית את העולם היא שלב התפתחותי בריא וחיוני . החשיב...
אל הספר