הרעב להורות הטוטלית , המאפיין הורי תאומים , מסביר את חולשתם בהתמודדות מול משימות פרידה ונפרדות . בכיו של התינוק בעת הליכתה של אמו , הבהלה התוקפת אותו לנוכחותו של זר - אלה מפעילים אצל הורי התאומים ה"רעבים" את ה"פחד" מאיבוד אהבת הילד . מכאן ואילך נראה כי גידולם והתפתחותם של ילדים תאומים מלווה מצד הוריהם ברגשות מעורבים : הקלה ושמחה על העצמאות הגדלה והולכת , שחרור מה מהעול ומהמחנק של הטיפול הפיסי אך גם חרדה הורית מפני התרחקותו של הילד ואובדן אהבתו . מכאן שהורי תאומים נוטים להגיב לגילויי חרדת הפרידה וחרדת הזרים של ילדיהם במידת מה של שמחה - שמחה על גילויי הקשר והתלות , במקביל לפחד מאובדן הקשר . לעתים הם מתקשים לתמוך בילדיהם ולשחררם להתמודדות על רכישת עצמאותם . מסר כפול זה עלול להוביל את הילדים התאומים לכמה תגובות ייחודיות : לקראת גיל שנה , מדווחים הורי תאומים רבים , מתחילה להופיע במלוא חומרתה בעיית קשיי הפרידה . זו מתבטאת בקשיי הירדמות , קשיי פרידה בבוקר במעון ועוד . קשיים אלה נחווים אצל ההורים כאותות מצוקה , המחלישים ומבהילים אותם . אחת הנטיות ברגע זה היא "לשלוח" את התאומים להתנחם איש בחיק ...
אל הספר