בבואנו לדון בסוגיית יכולתו של ההורה להתמודד כהלכה עם כל ההיבטים של ההורות המתחלקת , יש לבחון את מידת המסופקות שהוא חש עם תום שלב ההורות הטוטלית . מבחינה זו אחד מיעדיה של ההורות הטוטלית הוא לספק להורה "מחסן" גדול ומגוון של תחושות חיוביות כלפי הקשר שנבנה בינו לבין ילדו : התקשרות בטוחה שלי אל הילד ושל הילד אלי , ביטחון באהבתו של הילד , ייחודו ובלעדיותו של הקשר שנבנה ביני לבין ילדי . זוהי הפנמה של הילד הטוב והמיטיב , הנשמר בתוכי גם ברגעים של התרחקות פיסית , ה"מתדלק" אותי גם לקראת שעות קשות שיהיו לי אתו . בהעדר הורות טוטלית מספקת , כאשר ההורה נשאר רעב למגע הטוטלי והמיטיב , הוא יגיע אל ההורות המתחלקת במצב של סיכון וחולשה . למצב הזה , המאפיין כל כך את הורי התאומים , אנו קוראים רעב ילדי . משמעותו - לתפקד כהורה החש רעב תמידי לעוד זמן מגע מיטיב עם הילד . כדי לעמוד בהצלחה במשימות ההורות המתחלקת , יש למצות את ההורות הטוטלית ולשבוע ממנה . הורה "רעב" הוא הורה אשר יתקשה לעבור בשלום מסיטואציה של נותן ומספק - לסיטואציה של שומר ומגביל . היחלשות הסמכות ההורית כתוצאה מהרעב להורות טוטלית תסכן את ההורה ואת ...
אל הספר