תינוקות בני יומם מתחילים לחוש את עצמם מרגע היוולדם . הלמידה הראשונית שלהם את עצמם ואת גבולות הגוף שלהם ( דימוי הגוף « - תחושת הנפרדות הגופנית « - הנפרדות הפסיכולוגית ) נחווית תוך שהם באים במגע עם סביבתם הפיסית המיידית . מיטת התינוק ( או העריסה , ( כלי המיטה , הצעצועים הפרוותיים , הביגוד , הבקבוק והמוצץ הם האבזרים הראשונים , המלמדים את התינוק על עצמו ועל קיומו . כאשר ניתן לכל תינוק ציוד שונה , נפרד , בעל צבע וטקסטורה משלו , נוצרת ההזדמנות הראשונית לבניית המובחנות בינו לבין התאום שלו . מובחנות זו כוללת בתוכה את עולם ההתקשרויות הקבוע שלו , אשר בהמשך יהיה מקור נחמה לתינוק בעת מצוקה . כך ילמד גם על קיומו הנפרד והמייחד מאחיו התאום . לכן יש חשיבות להלנתם בחדר משותף , חשופים זה למראהו של זה , ולאינטראקציה של כל אחד עם ההורה - אך מוקפים כל אחד בעולם מובחן משלו , והמובחנות היא קבועה . מהיום הראשון חשוב לצייד כל תינוק במערכת חפצים קבועה משלו , ללא החלפה וללא מאגר משותף עם התאום השני ( אף לא בבגדי התינוקות הבסיסיים , במצעים ובמגבת . ( מומלץ להצמיד לכל אחד צבע קבוע לכל חפץ . הורים רבים שפגשנו נטו ב...
אל הספר