המושג תור הוא בן לוויה צמוד והכרחי , תנאי הישרדותי קיומי לעתים , בדרך להשגת הנפרדות הפסיכולוגית . התור הוא הפתרון הפסיכולוגי האופטימלי להבטחת זמן איכות בהתקשרות בין התאום להורה . הביטחון בקיומו הופך להיות מקור הרגעה לכל תאום . התור מפחית ממאבק וקנאה בין השניים . התור הוא אבךדרך חיונית בבניית האמון הבסיסי בהורה , שיגיע מיד לממש את צורכי התינוק . הוא הרע ההכרחי בתאומות , בדרך להשגת השלווה הנפשית בלא מאבק , חשדנות וחרדה מיותרים . הנפרדות הפסיכולוגית נבנית שלב אחר שלב בכל רגע התפתחותי . בשלב הסימביוזה , משמעותה התנהגות הורית המורכבת ממגוון סוגיות טיפוליות ורגשיות : את מ' מרימים ראשון על הידיים . את התאום השקס או את התאום הבונה ? סוגיה זו מלווה הורים רבים בשנה הראשונה בכלל , ובחודשי החיים הראשונים בפרט . התשובה לדילמה זו מבוססת על בניית הקשר הראשוני ועל יחסי האמון שנבנים בין ההורים לכל אחד מהילדים . התייחסות קבועה קודם כול לבוכה מעבירה מסר לשני התינוקות , כי בכי הוא האמצעי המיידי והבלעדי להשיג ראשון את תשומת לב ההורה . מאידך גיסא , השארתו של הבוכה בבכיו כי "עדיין לא הגיע תורו" טומנת בחובה ס...
אל הספר