בפרק זה אנו דנים בסוגיות תאומיות ייחודיות לשלב התפתחות זה . גם כאן חוזרת התפיסה , הרואה בתאומות מצב ספציפי ייחודי - ולא פתולוגי . כמו אינסלי 977 ) ו , ( גם אנחנו רואים בנוכחותם של שני תינוקות , הזקוקים בו זמנית להתייחסות זהה מבחינת הצרכים ההתפתחותיים , את מוקד השינוי באקלים ובפסיכולוגיה המשפחתיים . אולם , כאשר ההורים "משיגים" את ההבנה ואת היכולת להתמודד עם הסיטואציה המיוחדת , מצטמצם עד מאוד הפוטנציאל הפתולוגי ; ההתמודדות היא עם המיוחד והמייחד . כאשר בוחנים את תגובות ההורים לאורך שנות המפגשים עמם , מגלים כי ההתמודדות המשמעותית הראשונה בשלב הסימביוזה וההורות הטוטלית היא עם הוויתור על ההורות הספונטנית האינטואיטיבית לטובת הורות נלמדת ומתוכננת . א . הותת נלמדת רוב תבם של הורי התאומים , ובעיקר אלה שילדיהם נולדו בעקבות התערבות רפואית , אינם נושאים עמם בהעברה הביךדורית כל ידיעה או מודל לגבי גידול תאומים . רובם צאצאים למשפחות עם ילדים יחידאים , ולכן עומדת בפניהם משימה של יצירת הורות " יש . "מאין בספרות על הורות ומשפחה אנו לומדים להעריך ולהוקיר את ההעברה הבין דורית כמנגנון פסיכולוגי רב ערך אשר ה...
אל הספר