נוסף לכל הקשיים האחרים בתהליך ההתחברות , נדרשת הכרעה מיידית בין הנקה להזנה מבקבוק של שניים בו זמנית . אמהות רבות לתאומים נחושות בהחלטתן להיניק כל עוד תוכלנה , כביטוי לכמה מתחושותיהן הפנימיות : המשך האופוריה שחשו בהריון תאומים כשיאה של נשיות ופוריות , וכעת - אמהות מופלאה . ניסיון לא מודע להתכחש ללידת התאומים , כלומר ניסיון להתנהג כאם לתינוק אחד . השפעת הלחץ הרפואי והחברתי להעדפת ההנקה על פני כל תזונה אחרת . המשך תחושת האומניפוטנטיות , שמילאה אותן כל תקופת ההריון , גם בהנקה . חרדה שוויתור על הנקה יפגע ברמת ההתקשרות בינן לבין התינוקות . החרדה קיימת ממילא מעצם הצורך לבנות התקשרות כפולה בו זמנית . ? יש ה"פוחדות" מהבקבוק , שמא יאפשר להן "לנטוש" זמנית את אחד מהתינוקות , או שמא מישהו אחר "יגנוב" מהן את היילוד הצעיר ( הבעל , הסבתא או אפילו אמא שלה . ( לכל אלה מכנה משותף כואב כבר בראשית ההורות : הפחד מאי היכולת לעמוד בדרישה שמציבה אמהות לשניים , התחושה של האחד על חשבון השני . במקום בניית הבועה המאחדת - תחרות וקנאה מהרגע הראשון . אם באחת הקבוצות הפליאה לשתף אותנו בכך : "ליד המיטה שלי בבית החולים ...
אל הספר