הלידה , אומרת יונה רפאל לב , מבשרת מסע חדש לתינוק ולהורים : ממציאות נפשית - למציאות ריאלית . מתינוק הפנטזיה - לתינוק הקונקרטי , יקרא לזה דניאל שטרן . מסע זה מתרחש שניות ספורות אחרי צאת התינוק מרחם אמו . למפגש הראשון ביניהם - שהוא מבולבל ומהול ברגשות סוערים , מלווה בתחושות הכאב והתשישות הגופנית של האם - יש משמעויות רבות . הדחיפה האחרונה של היולדת את תינוקה מפנה את החוויה הפנימית לטובת העיסוק בתינוק הממשי . שניות לאחר תום הלידה נעים ההורים מהעיסוק בתינוק הפנטזיוני לקבל את פני תינוקם הממשי , הקונקרטי . העיסוק הראשון בתינוק הממשי קשור לחוויית ההישרדות הפיסית . "ספירת , "מלאי קוראות לכך אמהות רבות . הבכי הראשון מעיד על קיומו וחיותו , ומיד אחר כך בודקים ההורים אם כל האיברים במקומם , ועורכים ספירת איברי פנים , אצבעות , חלקי גוף . אצל הורי תאומים הספירה כפולה . מיד אחר כך באה ההתפכחות : היצור שניבט אליהם אינו דומה כלל ליצור , "פנטזו"ש לא במראה ובצורה , לא בצבע ובכחישות ; שכן מראה אמיתי של יילוד רגעים אחרי לידתו אינו שכיח באמצעי התקשורת , בסרטי הקולנוע והווידיאו , בתמונות מהז'ורנלים ובאינטרנט ....
אל הספר