כבר ברגעים דרמטיים אלה לידת תאומים היא אירוע שונה מלידת תינוק יחיד . כאשר הלידה מתרחשת בחדר הניתוח ולא בחדר הלידה ( ניתוח קיסרי במקום לידה טבעית ) - נכפית הפרידה בין הבעל לאשתו . היא תהיה כולה לבדה . תחושותיה , מודעותה ועירנו תה למהלך הלידה יהיו חסרים . ומכיוון שרוב הניתוחים נערכים בהרדמה חלקית , היא תישאר פנויה לרגשותיה , ובעיקר לחרדותיה . מחשש ל"עין הרע" ( אותן תחושות " פרימיטיביות" הנלוות ומתעוררות ברגעים אלה , ( ובהעדר אוזן פנויה וקשובה , היא אף תימנע מלבטא אותן . החשש להפריע לעבודת הקודש של הצוות הרפואי ישאירה אילמת ושותקת . כאשר הלידה היא טבעית ובנוכחות הבעל , אין פנאי להשתהות עם היילוד הראשון , עם הפלא שזה עתה גח לעולם . מיד "קופצת" למודעות השאלה : מה עם השני ? מרגע זה ואילך יהיו ההורים , שניהם , בפיצול קשב מתמיד . אין פנאי נפשי ורגשי להשתהות עם האחד , מבלי לעסוק בשאלת מקומו של השני . פיצול זה שהחל בהריון מגיע עתה לשיאו . מכיוון שרוב התאומים נולדים במרווח זמן סמוך זה לזה ( כמה דקות לכל היותר , ( אין באפשרותם של ההורים הטריים לעכל את משמעות הרגע שבו נולד הראשון , להשתהות עם עצמם ...
אל הספר