לשאלה "מתי אישה נעשית אם" תתקבל לרוב תשובה , הממוקדת ברגע הלידה ממש ; אולם שטרן ( 1998 ) מזהה אירוע זה - דרמטי וגדול ככל שיהיה - כחלק משלב מעבר , שהחל קודם לכן ויסתיים מעט אחר כך , בין לא אם ללהיות אם . זהו בעיקר שלב מעבר בבניית הזהות הפסיכולוגית של הישות האמהית . הלידה עצמה מזוהה בראש ובראשונה עם ההתרחשות הפיסית הקונקרטית , שבה עוברת האישה ממצב של אישה הרה ( פךה אם , ( והאב ממצב של בן זוג לאישה הרה ( פךה אב ) r למצב של אם אקטואלית ואב אקטואלי . אולם העוצמה הרגשית הנלווית למעמד זה ולשעות ולימים שיבואו אחר כך , עם המעמסה הפיסית של שיקום הגוף ממאמץ ההריון והלידה , ישהו את התפתחות הישות הפסיכולוגית ויאפשרו בנייה הדרגתית שלה . יונה רפאל לב 996 ) ו ) מתארת את הלידה כ"שיאה של הדרך הארוכה שעשתה האישה במהלך כל . "הריונה גם כיום , בעולם המודרני , ההתייחסות של נשים אל הלידה ואל המתרחש בה רוויה חששות , דאגות וחרדות , שהיו מזוהות כנוירוטיות בכל הקשר אחר . אובדן השליטה על מהלכה של הלידה , עם הצורך לשלוט בגוף היולד ולשתף פעולה על פי דרישות הצוות הרפואי ובהתאם להתקדמות העובר , יוצרים חוויה של בלבול ו...
אל הספר