המלה "סגנון" נגזרה מן המלה הלאטינית Signum דרך היוונית , oiyvov ושני משמעים לה : א . חותם 1 ב . סימן הדגל , נס — ועניין שניהם הוא החותם האישי או הקבוצתי . המלה על שני משמעיה נקלטה כבר בעברית של לשון חז"ל . במסכת סנהדרין פט ע"א שנינו : " סגנון אחד עולה לכמה נביאים , ואין שני נביאים מתנבאין בסגנון . "אחד חלקו הראשון של המאמר עניינו סימן הדגל , הנס , החותם הקבוצתי , וכך עולה הסגנון לכמה נביאים . החלק השני מציין את החותם האישי , ולכל נביא סגנון משלו ודרך הבעה משלו . אשר לסגנונו של רש"י מציג א"מ ליפשיץ את הסגנון הצרפתי שהוא "סימן , "הדגל הסגנון הקבוצתי בתשתית לשונו של רש"י . ואלה דבריו : "הצרפתים קבלו את סגנונם הפשוט וגם את סגנונם הפיוטי מארץ ישראל . כל עוד שלא נדלדל הדיבור העברי בארץ ישראל לגמרי , לא בטלו שם חיי הלשון וסגנון ספרותי , הרי לא חדלו . חייה של לשון המשנה בצורתה , שקיבלה אחר כך במדרשים עדיין לא פסקו אז בארץ ישראל . את הסגנון הזה , שבעיקרו היה חי וטבעי קבלו . "הצרפתים ליפשיץ מדגיש עוד את כתיבתם העברית של חכמי צרפת בכל תחומי הכתיבה . " ויש , "לדעת מוסיף ליפשיץ , "כי חכמי צרפת ואשכ...
אל הספר