עד כאן עסקתי בתיאור ובפרשנות של המוסד הקנייני של הבית המשותף 205 השוו דויטש , לעיל הערה , 29 בע' 697 והערה 131 א , המבקר את עניין שטנג , לעיל הערה , 202 על פרשנות רחבה כזו של תיקון 206 . 18 לפנייה לשיקולים אחרונים אלה כאל בסיס לחוקתיות ההסדר ראו הצעת חוק המקרקעין ( תיקון מס' ( 19 ( שינוי הרוב הדרוש לשינויים ברכוש משותף , ( , 1994-ד"התשנ הצ"ח . 114 וראו גם עניין שטנג , שם , בע' 207 . 233-231 ראו סע ף 749 להצעת חוק דיני ממונות . כפי שהוא מובן בהוויה החברתית והמשפטית הישראלית הנוהגת כיום ; מוסד אינדיווידואליסטי בעיקרו , שעקב הלכידות הבלתי נמנעת בין האינטרסים של הצדדים לו מתמודד עם בעיות של פעולה משותפת ויכול להן . אך גם אם הבית המשותף מהווה כיום , הן ברמת הנורמה המשפטית הן ברמת ההבנה החברתית , אתר של שכנות , ולא אתר של שיתוף , אפיון זה של הבית המשותף אינו הכרחי ; אפשר גם אחרת , בסעיף זה אעסוק בקצרה באפשרות זו ובאתגרים החדשים שהיא תציב לפני דיני הבתים המשותפים בישראל . בתשנ"ב הוסיף המחוקק את האפשרות להשתמש בהסדר הקבוע בפרק ו לחוק המקרקעין כמסגרת ארגונית לא רק לבית אחד או לשני בתים אשר "הוק...
אל הספר