השם "בעיית הפעולה המשותפת" בא לסמן את הקשיים שאוסף של פרטים , שכולם משיאי אינטרס עצמי , ניצב לפניהם במצבים שבהם השאת האינטרס העצמי שלהם מחייבת שיתוף פעולה . הטענה היא שבהיעדר כפייה משפטית או תמריץ חיצוני - חיובי או שלילי - אחר ( נפרד מאותה מטרה , ( שיופנה לכל פרט ופרט השייך לקבוצה , לא יצליחו פרטים כאלה לחבור כוחות על מנת להשיג את מטרתם אף אם קיימת בקבוצה הסכמה כללית הן באשר לזיהוי המטרה והן ביחס לדרכים הראויות להשגתה . הסיבה למסקנה מאכזבת זו נעוצה בכך שלצד מטרתם המשותפת , יש לאותם פרטים גם אינטרסים פרטיים , ואלה - בהגדרה ( אנו דנים , כזכור , באוסף פרטים משיאי אינטרס עצמי ) - חשובים בעיניהם מהאינטרס המשותף לכלל הפרטים השואפים לקדם אותה מטרה . כפי שכבר ראינו בסעיף ד 3 של הפרק השני , יש לבעיית הפעולה המשותפת שני מופעים : ניצול יתר של האינטרס המשותף ( גילוי קיצוני שלו הוא הסחטנות - out hold - אשר בה כבר דנתי בהקשר של מצבים שנדרשת בהם הסכמה כללית , בסעיפים ד 3-2 של הפרק החמישי ובסעיף א 3 של הפרק השלישי ;( והשקעת חסר בו במגמה ליהנות מהשקעותיהם של אחרים > זו התופעה של טפילות : . ( free-ride...
אל הספר