בניגוד משווע לכל האמור בפרק זה עד כאן ניצבת הוראת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר , שיש בה כדי לפגוע באופן חמור בחלוקה ההוגנת בפירוק השיתוף , ובשל כך ביחסי השיתוף . סעיף זה מקנה לשותף במקרקעין שהחזיק בהם בעת שחולקו מעמד של דייר מוגן בנכס עם פקיעת זכותו בו בשל חלוקתו . משמעות הדבר היא שהנכס , דוגמת דירת מגורים , יימכר כתפוס ; התמורה ( שתתחלק בין השותפים , שהם בני זוג במקרה הטיפוסי ) תשקף רק חלק קטן מערכו ; ויתרת הערך ( קרי : חלק ניכר מערך הדירה ) תישמר למעשה בידי המחזיק ( הבעל במקרה הטיפוסי . ( לפגיעה ברורה זו בחלוקה ההוגנת יש השפעות תמריציות הרסניות שעליהן עמדו כבר מחברים ושופטים : עם התפרקות היחידה החברתית , סעיף 33 מזמין חיכוכים וסבל אנושי מיותר , שכן הוא מתמרץ את הצד החזק לנסות לאלץ , באמצעים שעשויים להיות קשים וחריגים , את שותפו ( ברגיל שותפתו ) לעזוב כדי לגרוף את היתרונות שהסעיף מקנה לבעל ההחזקה הייחודית בנכם . פשיטא , שהחשש מכוח עצום זה של שותף 240 עניין רידלביץ , שם , בעי . 649-640 ראו בדומה לכך ענ ץ קוצר , שם , בפסקות 12-11 ( הפסד ניכר אינו מתייחס למניעת רווחים עתידיים באותו עניין על י...
אל הספר