חירות בלתי מוגבלת לצאת מאיימת על שיתוף הפעולה של שותפים בנכסים בכך שהיא יוצרת תוצא דומינו שחומרתו רבה במיוחד לנוכח האסימטריה במידע על מועד המכירה ( או הפירוק ) הטבועה בתפיסת החירות לצאת כזכות יסוד חזקה . אך המשפט הישראלי מתיר לצדדים , כפי שראינו בסעיף ב , 2 להתנות לתקופה קצובה על החירות לצאת . הכשרה זמנית כזו של הגבלת החירות לצאת מאפשרת לצדדים ליצור " תקופת חסד" ראשונית המחזקת את סיכויי ההצלחה של הבעלות המשותפת על ידי מתן סיכוי ליצירת יחסים ארוכי טווח של שיתוף פעולה הדדי מבלי שהחרב המתהפכת של מכירה או פירוק ניצבת ברקע היחסים שבין הצדדים . תוצאה משמחת זו נובעת מכשל קוגניטיבי המשפיע על האופן שבו צדדים מפרשים את אופק היחסים שביניהם : כאשר אופק היחסים בין הצדדים הינו סופי אך אינו בלתי ניכר - במונחי תורת המשחקים : כאשר המשחק בין הצדדים משוחק פעמים רבות - צדדים טיפוסיים מתייחסים ( בטעות ) ליחסיהם כאילו היו בעלי אופק אינסופי או בלתי ירוע , כשל המוביל אותם לשיתוף פעולה וולונטרי . מכאן שהיכולת לקבע אופק כאמור על ידי התניה זמנית על החירות לצאת עשויה להניע בעלים משותפים לנקוט באסטרטגיה הקואופרטיב...
אל הספר