כפי שציינתי לא אחת במהלך הסעיף הקודם , יומרת המשפט בהסדרתו של מעגל השליטה הפרטית של חיי השיתוף יכולה להיות מוגבלת בלבד לנוכח ההבדלים הניכרים בין שפע סוגי השיתופים בנכסים שכללים אלה חלים עליהם . כדי לשגשג , המוסד המשפטי של שיתוף בנכסים נדרש לתשתית משפטית שתאפשר לבעלים המשותפים להתאים את דרך ניהולו של הנכס למאפיינים הייחודיים שלו ושל היחסים שבין בעליו מזה ולשינויי נסיבות סביבתיות , כלכליות , חברתיות ואחרות מזה . דיני השיתוף בנכסים של המשפט הישראלי מכילים תשתית משפטית כזו , הכוללת , בהתאמה , שני רבדים ; רובד חוקתי מכונן ורובד של ניהול דמוקרטי שוטף .
אל הספר