כללי רקע אנטי אופורטוניסטיים ביחס להשקעתם של הבעלים במשאב המשותף הם תמונת הראי של כללי הרקע - שבהם דנתי עד כאן - המגינים מפני ניצול יתר של המשאב המשותף . בהיעדר כללי רקע כאלה , השקעה במשאב המשותף "מזמינה" טפילות : ( free riding ) כל אחד מהבעלים המשותפים יעדיף לא לשאת בעלות המאמץ וליהנות מפרות השקעתם של האחרים . טפילות כזו עשויה להניב השקעת חסר , העלולה לפגוע במשאב המשותף ולערער את הלכידות החברתית של בעליו . " על כן , שלא במפתיע , קיומם של כללים המחייבים את כל הבעלים המשותפים להשתתף בעלויות השימור והתחזוקה של הנכס ( באופן יחסי לחלקם בו ) הוא מאפיין חשוב של בעלויות משותפות שהצליחו . דין שיתוף הנכסים בישראל פועל באופן דומה . כך , חוק המקרקעין קובע שכל שותף רשאי , גם בלי הסכמת יתר השותפים , 122 לא רק "לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה להחזקתם התקינה של המקרקעין , "וניהולם אלא גם "לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה . "בהם ואם נשא השותף הפועל בהוצאות למעלה מחלקו לשם השגת מטרות אלה , הוא זכאי "לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם . "במק...
אל הספר