אפתח את הדיון בדיני השיתוף בנכסים במשפט הישראלי בכללי בררת המחדל הבסיסיים ביותר שהדין קובע , העוסקים בהסדרתן של פעולות אשר בכוחו של כל שותף יחיד לבצען במקרקעין . תכליתם של הכללים הללו הינה להבטיח שהשימוש הפרטי במשאב המשותף לא יניב תוצאות טרגיות . בפרט , הם באים למנוע ניצול יתר של המשאב המשותף , השקעת חסר בו ומאבקים מיותרים באשר לחלוקת הפרות וההכנסות שהוא מניב . השילוב של כללים אלה מאפשר להותיר מתוח פעולה משמעותי לכל אחד מהבעלים המשותפים מבלי לחשוש מפני הדינמיקה ההרסנית שצפו הרדין ואחרים . אך חשוב לציין כבר בשלב מוקדם זה שכללים אלה הינם שיוריים , במובן זה שהם כפופים לקביעות סותרות לא רק בהסכם שיתוף , אלא גם בהחלטת רוב . ככאלה , היומרות שלהם מוגבלות , שכן הם צופים ששאלות מרכזיות בחיי השיתוף והתאמת דין השיתוף הכללי לנסיבות המשאב והסביבה הרלוונטיות יוכרעו ברמה החוקתית > הסכם השיתוף < או הדמוקרטית ( החלטת הרוב ;( תפקידם של כללי הרקע החורגים מהכרעות יסודיות אלה הינו להסדיר את השימוש היומיומי במשאב - סוגיה "אפורה" שחשיבותה רבה בהשרשת אמון ושיתוף פעולה בין הבעלים המשותפים . 84 התייחסותי לכללים...
אל הספר