עיון קפדני בסיפורי ההצלחה של הבעלות המשותפת מבית מדרשם של אוסטרום ואחרים מעלה כי בחלק לא מבוטל מהם מופיעות מגבלות חמורות על החירות לצאת . במקרים קיצוניים מדובר בהסדרים המקנים זכויות אישיות לקבוצה סגורה של בני אדם שלא ניתן כלל להעבירן ; במקרים אחרים העברה מותרת , אבל אך ורק לחברי הקבוצה . הגבלות קשות אלה על עבירות זכויותיהם של הבעלים המשותפים מחזקות , כך נטען , את הקשרים בין השותפים ואת שיתוף הפעולה ביניהם . פשיטא , שיטת משפט המעוניינת לתמוך בשיתוף בנכסים צריכה ללמוד מן ההוראות המבניות המאפיינות מערכות שיתופיות שהצליחו . עם זאת , השימוש בממצאים האמפיריים חייב להיות זהיר . משטר קנייני ליברלי יתקשה לחגוג סיפורי הצלחה של בעלות משותפת אם ההצלחה נקנית במחיר הגבלות חמורות מדי על החירות לצאת . סיבה אחת לכך נעוצה בחשש שכאשר בעלות משותפת נקלעת למצב של קידום אינטרס עצמי ללא נכונות לשיתוף פעולה , היא אכן מועדת לדינמיקה ההרסנית שעליה הצביעו הרדין ואחרים . שמירת החירות לצאת מהווה בהקשר זה כריבונות , תואמים היטב הקשרים חברתיים של יחסים בין זרים . ראו : JAMES E . 35 . PENNER . THE IDEA OF PROPERTY IN ...
אל הספר