כפי שמאוטנר מסביר , הניתוח של תחרות בין צדדים רחוקים כתאונה משפטית לא רק מבהיר שיש להכריע את השאלה מי יישא בנזק על פי התנהגותם של הצדדים לתאונות המשפטיות השונות ; הוא גם עוזר בזיהוי השיקולים הנורמטיביים הרלוונטיים להכרעה . שיקולים משותפים אלה הם המצדיקים את הדיון המאוחד במצבי התחרות השונים , והם המבארים את ההיזקקות הטיפוסית בדיני תחרות לדרישות תום הלב והתמורה . בלומדו מהניתוח הכלכלי של דיני התאונות - המייצג לגישתו גם דרישות חשובות של צדק , ולא רק של יעילות - מאוטנר מצביע על שלושה שיקולים מרכזיים שראוי כי ינחו את קביעת הכללים המשפטיים בדיני התחרות . השיקול הראשון עוסק במזעור העלויות של מניעת התאונה , קרי : התחרות . שיקול זה של יעילות לכתחילית או מאזן רשלנות מחייב לברר מיהו הצד שהיה יכול למנוע את התקלה בעלות המזערית . השיקול של יעילות לכתחילית ממליץ להטיל על צד כזה את הנזק שנגרם בגין התחרות כדי להמריץ אנשים במצבו להשקיע מלכתחילה די משאבים למניעת עצם קרות התחרות . מאוטנר מציג שיקול זה גם כשיקול של צדק מעניש , שעל פיו אותו צד לתחרות שהתנהגותו לא עמדה בסטנדרט ההתנהגות שהיה ניתן לצפות כי יע...
אל הספר