משנמצאה ההפעלה של סמכות ההפקעה מוצדקת , עולה שאלת פיצויו של הפרט שמקרקעיו ניטלו . גם התשובה לשאלה זו מוסדרת , כפי שנראה בסעיף זה ( ובסעיף הבא , העוסק בפיצוי בגין גריעות תכנוניות שאינן עולות כדי הפקעה , ( סביב המתח הטבוע בדיני הנטילה השלטונית בין ערך החירות של הקניין לבין הערכים של צדק חלוקתי ואחריות חברתית . נכונותו של הדין הישראלי לפצות בעלי מקרקעין , המתחזקת בהתמדה בשנים האחרונות , מושתתת על ערך החירות של הקניין ועל הנגזרת החשובה שלו בהקשרנו : פועלו של הקניין כמגן מפני כוח השלטון . הסייגים לזכות הפיצוי - שעמם מתחבטת הפסיקה העדכנית - מעוגנים בניסיון , הלא פשוט בהקשרנו , ליתן מקום גם לערכי הקניין של צדק חלוקתי ואחריות חברתית . 75 לביקורת דומה ראו להב וליכט , לעיל הערה , 35 הערת שוליים בעיית" ) 139 הפעולה המשותפת בין בעלי החלקות המרובים לבין עצמם היא הבעיה המרכזית ;'' בעיה זו " צפויה להכשיל כל תיאום אפשרי בין בעלי המקרקעין - לרבות במשא ומתן על חלוקת הזכויות בחברה שינסו 76 . ( "לאגד חוק המקרקעין , , 1969-ט"התשכ ס"דו 259 ( להלן : חוק המקרקעין 77 . ( ראו : ;( unpublished manuscript ) Mich...
אל הספר