לצד הלכות מתירניות אלה , ההלכה הפסוקה מכפיפה את ההחלטה להפקיע למבחן קפדני של מידתיות , שלפיו על הרשות להוכיח קיומה של מטרה ציבורית מסוימת ומוגדרת , להראות את זיקתה של המטרה הציבורית לקרקע שנידונה להפקעה ולבסס את הצורך בהפקעה דווקא כדי לממש את המטרה הציבורית כפי שהיא עצמה הגדירה אותה . במילים אחרות : מבלי להכריז על כך מפורשות , הסבה הפסיקה את דרישת המטרה הציבורית למגבלה על אמצעיה של הרשות , להבדיל ממטרותיה . התפתחות הלכתית זו נראית ראויה בעיני ; אולי אפילו הכרחית . בדיקה שיפוטית של הצדקת בהקשרים ספציפיים שקיימים בד , ם טעמים טובים - מסוג אלה שאני דן בהם בסעיף ו 3 של הפרק השני - לבעלות ציבורית , כגון בהקשר של מערכת ההובלה של הגז הטבעי או של כביש חוצה ישראל . ראו לדוגמה סעיף 43 לחוק משק הגז הטבעי , התשס '' , 2002-ב ס"ח , 55 וסעיף 5 לחוק כביש ארצי לישראל , , 1994-ה"התשנ ס"ח . 38 אבל מכאן ועד להחלת דין דומה ביחס לכלל ההפקעות לצורכי ציבור - כגון המקרים הרבים של הפקעות לצורך שכונות , הנידונים בסעיף א 3 להלן - הדרך ארוכה . כפי שאני טוען בטקסט , במקרים אחרונים אלה , הציווי לבעלות ציבורית במקרקע...
אל הספר