לפני יובל שנים בקירוב נחקק חוק יסוד : מקרקעי ישראל , הקובע : "מקרקעי ישראל , והם המקרקעין בישראל של המדינה , של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל , הבעלות בהם לא תועבר , אם במכר ואם בדרך אחרת 263 " . לעיקרון כללי זה של בעלות ציבורית במקרקעי ישראל - כאשר בהקשר זה , בדומה להקשרים אחרים בדין הישראלי , מקרקעין מוגדרים כ"קרקע , בתים , בנינים וכל דבר המחובר לקרקע חיבור - 264 "קבע נקבעו מכוח חוק היסוד סייגים שהחשוב שבהם מתיר "העברת בעלות במקרקעי המדינה או במקרקעי רשות הפיתוח למטרת פיתוח לא חקלאי , או העברת מקרקעין כאלה שהם קרקע עירונית , ובלבד ששטח כל ההעברות מכוח פסקה זו יחד לא יעלה על מאה אלף . "דונם ברם , לנוכח העובדה שהשטח הכולל של מקרקעי ישראל הוא כ 93 ° 0 / מכלל המקרקעין במדינה , אין בהוראה זו כדי לשנות 262 טענה נוספת , שבה מיגל דויטש תומך בהלכת א . ש . י . ר ,. היא ש"כמעט טאוטולוגי הוא לומר שתחרות בלתי הוגנת היא בלתי ראויה מן הצד הערכי . 'בלתי הוגן' הוא בלתי ערכי ... אין ספק כי קיימות פעילויות אשר איש לא יחלוק על הפגם הערכי שבהן ; '' ... ראו דויטש עוולות מסחריות , לעיל הערה , 242 ב...
אל הספר