כפי שרמזתי בסעיף ג , הקושי בתפיסת הקניין כריבונות אינו מתמצה רק במימד הנורמטיבי ( המוסתר ) שלה , המשקף עמדות ליברטריאניות . לכן , אין די במהלך של סעיף ד , שבו הצגתי ערכי קניין נוספים לערך החירות . קושי מרכזי נוסף בתפיסת הקניין כריבונות הוא המוניזם שלה , קרי : האופן שבו היא תופסת את זכות הקניין כבעלת תוכן אחיד במגוון הרחב של מופעיה במשפט . על קושי זה עמד כבר ווסלי הופלד בניתוחו הקלסי את זכויות הקניין , כאשר קבע כי אין במושג זכות קניין כדי להשמיע , " one joint duty of the same content resting on all" אין כל תוכן קנוני לזכויות קניין : הן נבדלות זו מזו במידה ניכרת מבחינת משמעותן 153 נוסף לסיבות שהובאו בסופו של סעיף ג , 4 סיבה חשובה לכך שאין זה רצוי ליישם באופן מושלם את האידיאלים החלוקתיים ב"שאר המשפט" נעוצה בחשש מפני התנגדות נמעני הנורמות שבהן מדובר לערכים החלוקתיים האלטרואיסטיים . חשש זה מחייב שיטת משפט המעוניינת להשריש ערכים חלוקתיים כאלה לעשות כן באופן מעודן ומתון . ראו לעיל הטקסט הסמוך להערה . 116 154 זהירות בהפעלתם של דיני הקניין לקידום השוויון היא מידה ראויה , שכן גזירת כללים משפטיים...
אל הספר