דיני הקניין בישראל ניצבים לפני פרשת דרכים . הביטוי "פרשת דרכים" מכוון להאיר שני היבטים שונים , אם כי לא בלתי תלויים זה בזה . הראשון נוגע בשני אירועים חקיקתיים שדיני הקניין שלנו מצויים ביניהם נכון למועד כתיבתן של שורות אלה : הקונסטיטוציונליזציה של זכות הקניין וגיבושה של הצעת חוק דיני ממונות . ההיבט השני נוגע בחידודן של שתי השקפות מתחרות בפסיקה הישראלית באשר לתוכנה ולמשמעותה של זכות הקניין . דיני הקניין בישראל פועלים זה למעלה מעשור בצילו - אך גם במרכזו - של מהלך חוקתי חשוב . סעיף 3 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , הקובע כי "אין פוגעים בקניינו של אדם" ( אלא אם כן הדבר נעשה - בהתאם לקבוע בסעיף 8 לחוק היסוד - "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל , שנועד לתכלית ראויה , ובמידה שאינה עולה על , ( "הנדרש משמש עוגן להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקתיותם של חוקים . זאת ועוד , להקניית המעמד החוקתי לזכות הקניין יש השפעה נוספת , מתונה יותר , אך תדירה בהרבה : הימנותה של זכות הקניין עם אותן זכויות יסוד חוקתיות המעצבות את פרשנותן של כלל הנורמות בשיטה ( חדשות וקיימות כאחד ) מעמידה תקדימים לא מעטים לבחינה מחודש...
אל הספר