כינויים אלה משובצים ב"משל החידה" של יחזקאל בפרק י"ז , שהוא אחד המשלים המעניינים ביותר שבמקרא . משמעותו העמוקה מסתברת רק על יסוד הכרה מפורטת של העצים המובאים בו ושל בתי הגידול האופיניים להם . ומשל זה מבואר בספר "טבע ונוף במורשת ישראל . " בשולי ע' 181 ואילך . ( וגדל עד-למעלה" > שם י"ז , י"ב , ( כן גם אחאב , שהכה את ארם וחיזק בריתו עם צור , עלה על גלי הגיאות הכלכלית והקים ביצורים ובנייני פאר כגון "בית-השף' ( מלכים א' כ"ב , ל"ט , < שנבנה - כעדות המימצאים הארכיאולוגיים - במיטב מסורת התרבות הצידונית . התפארותו של יהואש מלך ישראל בארז , וראייתו את שומרון הבירה כ '' לבנון" מעוגנות , איפוא , בעברה של ממלכת ישראל ובבריחה עם צור עוד מימי עמרי ואחאב בנו . כחמישים שנה לאחר מלחמת אמציה ביהואש , ולמעלה ממאה שנה אחר מותו של אחאב , עדיין מהדהדת התפארות זו של מלכי שומרון בארזים בדברי הנביא מירושלים ! " ויךעו העם כלו , אפרים ויושב שמרון , בגאוה ובגדל לבב לאמו : לבנים נפלו וגזית נבנה , שקמים גדעו וארזים נחליף " ! ( ישעיה ט , ' ח' - ט < ' הצד השלילי ביחסה של מסורת ישראל לארז מתבטא בבהירות גס בדברים הבאים ...
אל הספר