השם המיוחד "בית יער הלבנון" עורר עניין רב אצל המפרשים והחוקרים השונים , אשר ניסו לפתור את הבעיות הקשות שעמדו בפניהם בהבנת תיאורו של בניין זה כפי שהוא מפורט במקרא . את עצם השם " בית יער הלבנון" מתרגם יונתן "בית מקרת מלכיא . " רד"ק מבאר : "כנראה שמנהג המלכים בזמן ההוא לבנות בית ביער להתקרר שם בימי הקיץ . " בעקבות ביאור זה הלכו רבים , ויש גס ששיערו כי " בית הקיץ" הזה נבנה בהרי הלבנון ולא בירושלים . אחרים סבורים , כי שמו של הבית ניתן לו עקב היותו בנוי על עמודי ארזים . אולם יש בכך תמיהה ; מה ראה שלמה לקרוא בשם כל כך יומרני בניין שאינו בנוי אלא על עשרות אחדות של קורות ארזים ! -אם כך ואם ככה , הקשיים בהבנת תיאור הבית בולטים מייד : ראשית : אין החשבון עולה יפה . אם "ארבעים וחמשה , חמשה עשר הטור" -הרי שהיו שם שלושה טורים ולא ארבעה , כמתואר בפסוק בי . גם בפסוק די אנחנו קוראים : "ושקפים שלשה טורים . " בתרגום השבעים נכתב "שלשה טורי עמודי ארזים" במקום " ארבעה טורי עמודי ארזים . " פתרון "פשוט" זה קסם לחוקרים רבים . בעניין ה"צלעות , " ה"כרותות" וה"שקופיס , " הובעו דעות שונות . אחת ההצעות היא לקרוא "כת...
אל הספר