בין העוסקים בלימודי ארץ-ישראל ידועה הקביעה שבמשנה ( שביעית טי . בי : ( "מכפר חנניה ולמעלן , כל שאינו מגדל שקמין -גליל העליון , ומכפר חנניה ולמטן , כל שהוא מגדל שקמין -גליל התחתון . " בדרך כלל נוהגים בימינו לבאר דברים אלה כאילו מתוארים בהם הגבולות הגיאוגראפיים של הגליל העליון והגליל התחתון . אולם אם ניתן דעתנו לראות הדברים בתחום העניין שבו עוסקת משנתנו , נראה כי אין מדובר כאן כלל וכלל בגבולות גיאוגראפייס , אלא בתחומיס של איזוריס לגידולים חקלאיים , השונים זה מזה במועדי הבשלת טירותיהם הבשלה מוקדמת . יחסית , בכל האיזורים הנמוכים בהם ניתן לגדל שקמים , לעומת הבשלה מאוחרת יותר באיזוריס הגבוהים , שאין בהם אפשרות לגדל שקמים . קביעת סימנים מוסכמים לאבחנה בין איזורים שבהם מועדי הבשלה שונים היתה נחוצה לצורך קיום דין "ביעור" ; בשנת השמיטה רשאי אדם לאכול "פירות שביעית" כל זמן , שפירות אלה נמצאים גס בשדה לרשותו כל אדם , וכן לרשות הבהמה והחיה . אולם כאשר כלו הפירות הללו מן השדה , אינו רשאי להמשיך ולאוכלם בביתו , כל עת שלא קיים מצוות ביעורם מן הבית ו "מי שיש לו פירות שביעית והגיעה שעת הביעור , מחליק מה...
אל הספר