המבעיר באש ערימת סירים יבחין בתופעות אחדות ' ענפיהם היבשים ניצתים על נקלה , והאש עוכרת בהם במהירות . בראשית הבעירה עולה מהם עשן לבן סמיך מאוד , במיוחד אס הערימה הבוערת הודקה היטב לפני הצתתה . נחלקה השני של הבעירה מופץ חום לוהט , חזק פי כמה מחומה של כל מדורה רגילה . נוסף לקולות הפיצפוץ , שתוארו לעיל , נשמעים לפעמים גם קולות נהמה מיוחדים , הנוצרים כאשר הרוח החמה עוברת במהירות ברווחי האוויר שבין הענפים . החום הרב , הנוצר בבעירת הסירים , ניתן לניצול בימי גשם לייבושם ולהבערתם של עצים לחים , אשר בלעדי זאת לא יסכנו לשימוש במדורה . בזכות רווחי האוויר שכינות לענפים הדקים , ניתן לייבש את הסירים עצמם כקלות יחסית אס מניחים אותם מפולשים לרוח במקום מוגן בפני הגשם .
אל הספר