הצלף מכונה בלשון חז"ל גס בשם נצפה 1 דמאי אי , אי . ברכות ל"ו . ע"א . שם מי . ע"ב . < אולם בעוד שהצלף חייב במעשרות , נמנית הנצפה על ה"קליס שבדמאי . " דמאי הוא תבואתם של "עמי הארץ" שהיו "חשודים על המעשרות" - ) שמא לא הפרישו מיבוליהם את המעשרות לפי ההלכה . ( מסופר על יוחנן כהן גדול ( הוא יוחנן הורקנוס בנו של שמעון החשמונאי , שפעל כנשיא וכהן גדול בסוף המאה השנייה לפנה"ס ) ש"שלח בכל גבול ישראל וראה שאין מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד ( היא התרומה לכהנים , ( ומעשר ראשון ומעשר שני מקצתן מעשרין ומקצתן אין מעשרין . אמר להם : בני , בואו ואומר לכם : כשם שתרומה גדולה יש בה עוון מיתה , כך תרומת מעשר וטבל ( תבואה שלא הופרשו ממנה התרומה והמעשרות ) יש בהן עוון מיתה . עמד והתקין להם ו הלוקח פירות מעם הארץ , מפריש מהם מעשר ראשון ומעשר שני" וסוטה מ"ח . ע"א . ( יבולם של עמי הארץ נקרא בשם דמאי י "דמיתי אם יצא ממנו מעשר אם לאו" ( כאחד הפירושים המובאים בערוך השלם . ( וכל הקונה פירות דמאי חייב לעשרם . על אף תקנה זו של יוחנן כהן גדול היו פירות שהקלו חכמים בדמאי שלהם והתירו שלא לעשרם . פירות אלו נקראו הקלים שבדמא...
אל הספר