" זה הכלל - ) לצורך דין כלאיים ) ו כל המוציא עליו מעיקרו ( עיקר הצמח ו חלקו הנתון באדמה , ( הרי זה מין ירק , וכל שאינו מוציא עליו מעיקרו הרי זה אילן" ( תוספתא כלאיים ג , ט"ו . ( ומה בין עץ לאילן ? -כיוס , בלשוננו המערבת לשון מקרא בלשון חכמים . משמשים עץ ואילן בערבוביה . לא כך היה הדבר בימי קדם במקרא לא נמצא את האילן מחוץ לפרקים הכתובים בארמית , והמלה עץ משמשת בו לביטוי שני מושגים : העץ החי וחומר העץ להסקה , לבניין , ולתעשייה . בלשון חכמים , לעומת זאת , יוחדה המלה הארמית אילן לעץ החי בעודו בצמיחתו . ואילו עץ או עצים סווגו לבטא בהם את החומר המשמש לבניין , לתעשייה ולהסקה . יוצאים מכלל זה הם ביטויים המובאים במשנה , אשר ניכרת בהם השלכה ישירה מדברי המקרא . כגון : "כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאה ועץ רענן" ( עבודה זרה ג , ה - בעקבות מלכים אי י"ד , כ"ג , ( או הברכה "בורא פרי העץ , " אשר ייתכן כי מקורה בימי המקרא .
אל הספר