פרק שביעי "אל־תשיתי את־לבך לדבר הזה" (שמואל ב' יג 20) אלימות מינית בחוק ובסיפור

אונס הוא אירוע שאינו מסומן בעברית המקראית ומכאן גם לא נתפס כעוול הנגרם לנאנסת . מעשה האונס הוגדר פעם אחת בלבד על ידי הנאנסת , באמצעות שלוש מלים כלליות המעידות על היעדרה של המשגה : "הרעה הגדולה האחרת" ( שמואל ב' יג . ( 16 על אף שהאונס הוא 1 אחד מפשעי המין הנכללים באסופת חוקי המשפחה המקראיים , הוא אינו מוכר כפשע של האנס אלא כראיה לזיכוי הנערה מאשמת ניאוף . חוקי האונס והניאוף משמשים אם כן כמנגנון פיקוח ושליטה על מיניות האשה . החוקים מעבירים מסר חינוכי מגררי על מחויבותה של האשה בשמירה על צניעותה , כלומר מיניותה , השייכת לגבר שאצלו היא חוסה ( אב , אח , בעל . ( מסר זה מתגלה בבירור בחוק הכלה המושמצת ( דברים כב : ( 21-13 2 פרשה זו אינה יכולה לשמש כמקרה משפטי מעשי . בסופו של דבר , הנערה תוצא להורג רק אם הוריה יציגו בפני הזקנים בד נקי , שהרי הראיה "ופךשו השמלה" ניתנת בקלות לזיוף , בייחוד נוכח רצונם של 3 ההורים לשמור על כבוד המשפחה ומעמדה . חוק הכלה המושמצת הוא חיבור דידקטי , המנוסח בדומה לפרשת בן סורר ומורה ( דברים כא , ( 21-18 על פי ז'אנר החוק . הבן חייב לכבד את הוריו ולהיות יצרני ( לא להתבטל ,...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)