הכותרת שנתן חומסקי לספרו המוקדם משנת 1965 היא "בלשנות קרטזיאנית" כמחווה למחשבתו הרציונליסטית של דקארט . על פי עדותו של חומסקי , שימשה תורתו של דקארט מקור השראה למחשבותיו על ייחודה של הרוח האנושית ושל הלשון האנושית . ספריו הראשונים של חומסקי מפנים את הקוראים גם לדקדוק הערבי המסורתי ולמחקרי הנזירים במנזר פור רואייל בצרפת של המאה השבע עשרה . מבט פילוסופי ובלשני זה לאחור שימש לו מנוף לחשיבה מקורית ומהפכנית על המדע של זמנו ועל מדע הלשון והחשיבה בכלל זה . מדקארט שאב חומסקי את הצורך ואת הרשות לחפש את עקרונות הפעולה של המחשבה ושל ה "רוח" , ( mind ) וגם אם אלה נסתרות מעינינו , אין אנו פטורים מלחקור אותן . הלשון , ובעיקר התחביר , נתפשים כהשתקפות של החשיבה ושל הרוח ועשויים לשמש נקודת התחלה ראויה . בספריו הבאים המשיך חומסקי לפתח את מחשבתו על מעמד התחביר , מחשבה שאת גרעיניה ירש ממורהו זליג הריס . בין השאר כוללים ספריו המוקדמים של חומסקי את "היבטים של תורת התחביר" ( Chomsky 1965 ) ו"מבנים תחביריים" . ( Chomsky 1957 b ) כאמור , בשנת 1968 נתפרסם ספרו " לשון ורוח" , Language and Mind ) שתורגם לעברית וי...
אל הספר