לאחר שהשווינו את מבנה העברית המסומנת למבנה הלשוני של העברית מחד גיסא ושל שפת הסימנים הישראלית מאידך גיסא , נפנה לדון ביעילותה של מערכת זו כצורת תקשורת . גם כאן , נתמקד בעיקר בערוץ הסימון , שכן כאמור אין באפשרותנו לדעת מה מתוך ערוץ הדיבור נגיש לנמען החירש . נחלק את הדיון לנושאים הבאים / תחביר , אוצר מילים , מורפולוגיה , סמנטיקה , מבנה פרוזודי ואורך המשפט . א . המבנה התחבירי : עברית מסומנת , כפי שהיא מועברת בערוץ החזותי , חסרה מבנה תחבירי משלה . המבנה התחבירי של העברית בא לידי ביטוי רק בסדר המילים , אך כל יחידה דקדוקית אחרת ( כגון מבני התאמה בפועל ובשם , נטיית הפועל , ראו דוגמה ( 1 אינה באה לידי ביטוי . גם המבנה התחבירי והמורפולוגי של שפת הסימנים הישראלית — כגון סדר מילים , צורני התאמה בפועל , 3 השימוש התחבירי במרחב , השונים במובהק מאלו של העברית — אינם באים לידי ביטוי כלל בעברית המסומנת , מכיוון שלא זו הייתה המטרה מלכתחילה . ב . אוצר המילים : אוצר המילים של העברית המסומנת דל מאוד , הן ביחס לעברית והן ביחס לשפת הסימנים הישראלית . יש לכך שלוש סיבות : ראשית , אוצר המילים של העברית המסומנת ...
אל הספר