לאורך הספר העלינו פעמים אחדות את הרעיון ששפה היא תוצר של המוח האנושי , ומתפרצת מתוכו גם אם הערוץ העיקרי המיועד לכך חסום . ייתכן שהדוגמה הברורה ביותר לכך היא האופן שבו המבנה הפרוזודי של השפה מתממש באמצעות הידיים והפנים . לנוכח חשיבותו של המבנה הפרוזודי למסר הלשוני , ניתן לצפות שלשפות סימנים תהיה מערכת לשונית דומה , המביעה הבחנות דומות לאלו שהבאנו לעיל . ואכן , מחקרים על שפות סימנים שונות הראו שגם לשפות חזותיות ידניות יש מבנה פרוזודי . למרות הערוץ הפיזי השונה כל כך , לשפות סימנים מערכת פרוזודית המקודדת מידע סמנטי , תחבירי ופרגמטי . אך כיצד ניתן ליצור הנגנות , הדגשות ושינויי קצב בשפה בלא צלילים ? כפי שראינו בפרקים קודמים , שפות הסימנים פועלות לפי אותם עקרונות מבניים המאפיינים גם שפות מדוברות , אך הן מיישמות עקרונות אלו באמצעות מרכיבים של הערוץ היתי חזותי . גם במבנה הפרוזודי באים לידי ביטוי עקרונות לשוניים כלליים , אך הם מיושמים באמצעות אלמנטים המתאימים לערוץ התקשורתי של שפות הסימנים . הקצב בא לידי ביטוי באמצעות קצב הסימון של הידיים . הפסקות קלות ברצף תנועת הידיים שוברות את רצף הסימון ליחי...
אל הספר