ב 1948 פרסם אלן פאטון , עובד מדינה דרום אפריקני אלמוני , את ספרו זעקי ארץ אהובה , שהפך לאחד מסמלי המאבק באפרטהייד . דרום אפריקה אכן זעקה , והזעקה נשמעה ברמה . הצדק ניצח , אך עדיין ארוכה הדרך להחלמה ולהפיכתה של דרום אפריקה החדשה לאהובה על כל תושביה . בספטמבר 1998 הגעתי לביקור נוסף בדרום אפריקה , הפעם כשגריר לשעבר . בקוצר רוח חיכיתי לביקור בפרלמנט . בכל גיחה שלי לקייפטאון מאז פברואר 1987 בחנתי במיקרוסקופ את המתרחש שם . במהלך ביקוריי בדרום אפריקה עברתי את כל הספקטרום - מהפרלמנט ה"כול לבך אל "הפרלמנט המשולש" ( לבךהודי צבעוני ) ועד הפרלמנט הדמוקרטי - פרלמנט "הקשת" , ( Rainbow ) סמל האור שהחליף את החושך , והסמל לשילוב בין הצבעים , שעד 1994 נלחמו זה בזה . המחזה עדיין מרהיב מבחינת שלל הצבעים ( כפי שהיה עם פתיחת הפרלמנט במאי . ( 1994 ועם זאת , קשת של ממש , בתכנים ובמעשים , עדיין אין . מה שנראה לעין הוא דו שיח של חירשים ולא דיאלוג . רמת ההקשבה ההדדית אפסית . כשהנאומים ניתנים באנגלית ההקשבה עדיין נסבלת , אך לאפריקנס אין מקשיבים בספסלי הקונגרס הלאומי האפריקני , ולקוזה ( הנשמעת לעתים רחוקות ) אין...
אל הספר