הבחירות הכלליות שהחלו ב 27 באפריל 1994 היו בלי ספק רגע השיא של המאבק . קרוב ל 50 שנה ראו השחורים את הציבור הלבן מצביע ומכריע על עתידם שלהם . שלושה דורות חיכו השחורים לרגע שבו יטילו את הפתק . "קול אחד לכל אדם" , ( one person one vote ) זו היתה סיסמת המאבק . הפתק , עם תמונת מנדלה עליו , סימן את קץ האפרטהייד . הגיע רגע הנקמה . אירועי החודש שלפני הבחירות העמידו בספק את קיומן . ב 28 במרס 1994 צעדו בני שבט הזולו במרכז יוהאנסבורג במצעד תמיכה במלכם , שהיווה גם מצעד מחאה על העדר הסדר להשתתפות תנועת ה"אינקטה" בבחירות . מתוך , Shell House שמנהיגות הקונגרס נמצאה בו באותה עת , נפתחה אש על המפגינים . 8 נהרגו כתוצאה מהירי , ביום מהומות שגבה כ 50 הרוגים נוספים באזור יוהאנסבורג . מנדלה הוא שנתן את ההוראה לירות , מחשש שאנשי הזולו יתפרצו לבניין . הירי מתוך Shell House על אנשי הזולו הביא לשיא חדש את המאבק ההיסטורי בין שבטי הזולו והקהה ( שבטו של מנדלה , ( ואיים לדרדר את דרום אפריקה כולה לתהום שלא תוכל להיחלץ ממנה . העולם המערבי עקב בדאגה רבה . עיקר החששות היו בבריטניה , שדאגה לגורל 350 אלף אזרחיה בדרום...
אל הספר