יוסי ביילין מונה לעמוד בראש הוועדה הבין משרדית שהקבינט החליט להקים . חברי הוועדה היו עמנואל שרון , מנכ"ל האוצר , יורם בליזובסקי , מנכ"ל תמ"ס , חיים כרמון , סמנכ"ל משרד הביטחון ונחום אשכול , מנהל המחלקה הכלכלית במשרד החוץ . ריכוז עבודת הוועדה הוטל עלי . הפגישות התקיימו בחדרו של ביילין בתדירות גבוהה למדי . עמדת משרד הביטחון היתה שונה לחלוטין מזו של נציגי משרד החוץ . התיזה הבסיסית של מערכת הביטחון היתה : למה למהר ? הרי בלאו הכי השינוי בדרום אפריקה אינו עומד בפתח - בבחינת הכלבים נובחים והשיירה עוברת . אך ביילין הוא שהכתיב את הקצב . במאי 1987 היינו מוכנים עם טיוטות ראשונות . דובר בהן על חבילת צעדים רומה לזו שנקטו מדינות אירופה : איסור על סחר בנפט ובזהב ( שבעצם לא היה קיים , ( הגבלות ( תיאורטיות למדי ) על יבוא הברזל והפלדה , הגבלות על קשרי התרבות , המדע , הספורט והתיירות , וגם על נסיעות של עובדי מדינה לדרום אפריקה ( לנסיעות כאלה נדרש אישור משרד החוץ . ( סעיף אחד שהומלץ היה מיוחד לישראל : הכשרת קאדרים מקרב הציבור השחור בדרום אפריקה , בניסיון לתת גושפנקה ממשלתית לפעילות של הצוות צלניקר פז . בס...
אל הספר