שנינו בבבא מציעא ג , ט : המפקיד חבית אצל חברו 2 ילא ייחדו לה ' הבעלים מקום וטילטלה ונשברה , אם מתוך ידו נשברה לצורכו חייב , לצורכה פטור , ואם משהינחה ' - בין לצורכו ובין לצורכה פטור . ייחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה , 5 בין מתוך ידו , ובין משהיניחה - לצורכו חייב ולצורכה פטור . על קשייה התוכניים שלמשנה נעמוד בפרקים דלהלן , תוך ניתוח סוגיות התלמודים שעליה . כאן לא נעמוד אפוא אלא על הקושי שבסידור המשנה . משנה זו , העוסקת לכאורה בדין שליחות יד , מצויה לאחר דין "המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות" וכו' ( משניות ז-ח , ( וקודם דין "המפקיד מעות אצל חבירו צררן והפשילן לאחוריו" וכו' ( משנה י , ( ו"המפקיד מעות אצל השולחני" וכו' ( משנה יא . ( בסוף הפרק ( משנה יב ) מצוי הדיון בעניין שליחות יד . תמוה אפוא , מה ראה מסדר המשנה לנתק את הדין שבמשנתנו מרעיו שבסוף הפרק , ולהעמידו בין הלכות שאינן עניין לו . ואמנם , במדרשי ההלכה מצוי דין משנתנו , בדבר שימוש בפקדון לצורכו ולצורכה , יחד עם דיני שליחות יד שבסוף הפרק 1 בכ"י המוזיאון הבריטי 456 שלמשנה עם פיה"מ לרמב"ם כאן : לו . וכ"ה בכ"י מינכן שלב...
אל הספר