6 כבר הבבלי ב"מ צג ע"א שואל על משנת ארבעת השומרים : "ארבעה " - שלשה נינהו " ? שהרי באותה משנה נתבאר שדין השוכר כדין שומר שכר , ואין כאן באמת אלא שלושה שומרים . רב נחמן בר יצחק משיב 1 "ארבעה שומרים ודיניהם . "שלשה ובעל מלאכת שלמה למשנה שם מסביר : "ארבעה דקתני ... לאשמועינן דאע"ג דדיניהם שלושה , ארבעה הם . "נחשבים והדברים סתומים , כי מה חשיבות היא בכך שארבעה הם נחשבים ? י אמנם לכאורה יש לומר , שהכלל "ארבעה שומרים הם" בנוי על הכתובים בפרשת שומרים : פרשה ראשונה בשומר חנם , שנייה - בשומר שכר , שלישית - בשואל , והכתוב " אם שכיר הוא בא בשכרו" עוסק , כפי המקובל , בשוכר . והואיל והתורה טרחה להזכיר בנפרד את השוכר , אף-על-פי שאין בדינו חידוש , הרי עלתה בידינו מסגרת של ארבעה שומרים מן התורה . הוא שאומרת אפוא המשנה : ארבעה שומרים הם בתורה - אך דיניהם אינם אלא שלושה . ברם הבדיקה מעלה , שפירוש זה לכתוב "אם שכיר" וגו' - שמכוון לשוכר - אינו עולה 7 בספרות התנאים , ומקורו הוודאי הראשון הוא בתקופת הגאונים . " לפיכך , קשה ביותר להסביר את מקורו של המספר ארבעה כאן בטענה שהמשנה הולכת בעקבות הכתובים ; שהרי ספק...
אל הספר