ברוב המקומות במשנתנו , בהם נזכר שומר שכר , הרי הוא קרוי "נושא ' , "שכר וכן הוא 168 במכילתא דרשב"י ובתוספתא בכל מקום . אעפ"כ , הביטוי החלופי , "שומר , "שכר הוא שנשתגר ונתרווח , וה"נושא שכר" נדחה מפניו ' ' . קרוב לוודאי ש"נושא שכר" הוא הביטוי הקדום , שהרי "שומר שכר" אינו תואם את דקדוק הלשון , המחייב לומר : שומר בשכר . מאידך , "שומר חנם" ממלא את דרישת הדקדוק , שהרי "חנם" הוא תואר הפועל שאינו זוקק 171 70 ב' השימוש . ' דומה אפוא שלא מצוי "שומר שכר" אלא מתוך גרירה משומר חנם . מכוונת היטב , שהרי ניגוד מקובל זה בין מלווה לפקדון הוא אמנם מגמתו של רבא . שכן הניגוד הזה רווח לציין הבדל בין דבר המצוי עדיין ברשות הבעלים = ) פקדון , ( לדבר שאינו ברשותם משעת מסירתו , כמלווה , לפי שלהוצאה ניתנה . ולפי נוסח הברייתא המקורי לא לכך מכוונת הברייתא , שהרי היא מקודשת במחילת המלווה , אף שלהוצאה ניתנה ; ונוסח זה של הברייתא מכוון לניגוד שאינו רגיל כלל להתבטא בצמד זה ( מלווה - פקדון , ( והוא הניגוד בין דבר שפטור הלה מתשלומיו כשאבד = ) פקדון , ( לדבר שחייב בתשלומיו בכל גוונא = ) מלווה . ( ולזה מקשה רבא בצדק , שאין...
אל הספר