מראשית התקופה ההלניסטית רעד לשלהי התקופה הביזאנטית זאב ספראי הישוב על הר תבור נזכר לראשונה ( בשמו היווני איטבריון ) בספר ההיסטוריה של פוליביוס . בתיאור מסעות הקרב של אנטיוכוס השלישי בארץ , בשנת 218 לפנה"ס , נזכר הקרב נגד המבצר שעל התבור . ( 1 ) לא צוין אמנם שבמקום היחה עיר , אך השם היווני מעיד על ישוב מיוון , וסביר להניח שעל התבור היתה עיר נוכרית בתקופה זו . בתקופה ההלניסטית היה למעשה התבור המרכז הנוכרי היחידי בגליל . (*) לא ברור מתי נכבש הגליל ע"י החשמונאים , ומה היה אופי הישוב שבו לפני הכיבוש . אף שהכתובים תזכירים בד"כ אח כיבושיהן של הערים היווניות , לא נזכר כיבוש התבור , ומכאן שבתקופת כיבושי החשמונאים לא היתה כבר עיר יוונית על התבור . ( 2 ) התבור נזכר ברשימה המסכמת של כיבושי היהודים ער מלכות ינאי . ( 3 ) קטע זה שברשימה כולל שני אזורים : הר כרמל והר תבור . מכאן ברור , שמדובר באזור התבור ולא בעיר נוכרית על התבור . רשימתו של יוסף בן מתתיהו כוללת רק ערים
אל הספר