לפי עדותו של ההיסטוריון היווני פוליביוס שחי בשנת 120 לפנה"ס , כבש אלכסנדר הגדול את הר תבור , שעל פסגתו היתה עיר בשם איטבריון והוא ביצרה . אישור ליישוב ההר בתקופה זו אנו מוצאים במטבעות מהתקופה החשמונאית שנחשפו על ההר . יוסף בן מתתיהו מעיד , כי אלכסנדר אריסטובלוס 48-80 ) לפנה"ס ) מרד ברומאים וניגף ליד הר תבור . ... " הנה עברה רוח מרד בכל ארץ סוריה , ובצאת גביניוס ממנה , וגם אלכסנדרוס בן אריסטובלוס התקומם מחדש ואסף לו חיל גדול מאד , ואמר בליבו לבער את כל הרומאים מן הארץ . לשמע המאורעות מיהר גביניוס לשוב אל ארץ סוריה ... ויצא לקרב והיהודים יצאו לקראתו . וכשנפגשו שני האויבים על יד הר תבור , נפלו עשרת אלפים איש מן היהודים בחרב ושאריתם נפוצו לכל רוח" ( מלה"י א , ח , ז . ( בשל אופיו השולט של הר תבור הגבוה בין הרי הגליל התחתון , נהגו בימי בית שני להשיא משואות על פסגתו כדי להודיע על המועדים וראשי החדשים . בתוספתא 18 , 210 נאמר : "היו מסיעין מסעיות ( משיאין משואות ) בתבור בחוורן ובית . "לתיב בהשאת המשואות על הר תבור יש אולי רמז , כי הר תבור היה בידי יהודים לפחות עד אמצע המאה השניה לספה"נ . ערב המ...
אל הספר