הסוגיה העיקרית ברשות הבין אנושי היא דו הפרצוםין של הוויה ומראית . אמנם הכול יודעים , שבני אדם חרדים תכופות לרושם שהם מעלים בעיני אחרים , אולם עובדה זו עד כאן דרשו בה יותר מבחינה מוסרית מאשר מבחינה אנתרופולוגית . והרי גנוז כאן בשביל ההתבוננות האנתרופולוגית פילוסופית אחד מענייניה החשובים ביותר . ניתן להבחין בין שני סוגי הוויה לאדם . הסוג האחד ראוי שייקרא בשם 'חיים שעל פי , 'הישות חיים הנחתכים לפי עצ מותו של אדם ואדם , הסוג השני ראוי שייקרא בשם 'חיים שעל 0 י , 'הדימוי חיים הנחתכים לפי מה שאיש זה רוצה להיראות בעיני אחרים . בדרך כלל עולים הם בערבוביה ו ודאי אך בני אדם מועטים היו בעולם , שלא היו תלויים אף במשהו ברושם שעשו על אחרים , ברם גם זה ודאי שלא יימצא איש הנוהג לפי הרושם בלבד . עלינו להסתפק בהבדלה זו שאנו מבדילים בין בני אדם , שעיקר דרכם רובו לפי האחד , לבין אלה שעיקר דרכם רובו לפי השני . כמובן , מתבלט הבדל זה בייחוד ברשות הבין אנושי , היינו בהנהגה שאדם נוהג בהליכותיו עם בני אדם . טלו בתורת דוגמה פשוטה ביותר ועם זה ברורה למדי מצב , בו שני אנשים מביטים זה על זה , האחד בן האב טיםוס הר...
אל הספר