מבנה אישיותו של האדם הצוחק הוא מרכיב נוסף שמשפיע על עוצמת הצחוק כמו למשל : מבנה נפשי , מבנה פיזי , מעמד סוציו אקונומי , רקע תרבותי ועוד . יש בני אדם שמטבע המבנה הנפשי והפיזיולוגי שלהם צוחקים יותר ואחרים פחות . ישנם כאלה שתכנים מסוימים מצחיקים אותם יותר ותכנים אחרים מצחיקים אותם פחות . ישנם כאלה שצוחקים "צחוק בריא" שמשתתף בו כל הגוף ויש אחרים מאופקים שמשתדלים להסתיר את צחוקם . ישנם כאלה שכל דבר ולו הפעוט ביותר שייראה להם יוצא דופן יצחיק אותם מאוד , ואחרים רק יחייכו . ישנם אנשים שיצחקו למראה מצב יוצא דופן ואחרים יישארו אדישים . וישנם אחרים שיראו במצב יוצא הדופן איום וסיבה לחרדה . רות וושברן מצאה במחקרה שישנם תינוקות שצוחקים לעתים קרובות , ואחרים כמעט אף פעם . ההבדלים האלה הובחנו בגילים שבין שלושה לשנים עשר חודשים כשהתינוקות 9 היו בקו הבריאות . מן המחקר של וושברן אפשר להסיק שחוץ מן המבנה הנפשי והפיזיולוגי של האדם , שמשפיעים על הערכת ההומור , גם למרכיב הגנטי יש משקל בהערכת ההומור ובעוצמת הצחוק .
אל הספר